הדרכה וייעוץ הורים באמצעות הגישה ההוליסטית הקשורה לבעיות התנהגות בגיל הרך, גולשת על מגוון נושאים הקשורים בחיי היומיום של המשפחה הממוצעת. היא באה לתת דגשים על תגובתיות הורית נכונה ומקדמת, והיא מכוונת להימנעות מטריגרים עוד לפני הופעתם. לעיתים קרובות, הורים יפנו לייעוץ הורים בגישה התנהגותית כאשר הם מעוניינים לקבל טיפים להתמודדות עם קשיים כללים או עם אתגר התנהגותי מסוים.
מטרתו של ייעוץ הורים בגישות הוליסטיות הינה להטיב את האווירה הכללית בבית ולהביא לשיפור באינטראקציות היומיומיות. בסיום התהליך יש שיפור ניכר בתפקוד מערכות היחסים בין חברי המשפחה.
למי מיועדת הדרכת הורים לגיל הרך ?
במקרים רבים הדרכת הורים לגיל הרך מכוונת להורים צעירים המעוניינים לקבל ידע על הרך הנולד ועל גישה חינוכית מעצימה ששמה את צרכי הילד במרכז, למשל להבין למה תינוק בן 8-9 חודשים עשוי לבכות בכי קשה בכל פעם שהמטפל העיקרי שלו יוצא מהחדר. תופעה זו נקראת חרדת נטישה. המטפל העיקרי הוא בעצם האדם שהתינוק הכי מחובר אליו- אימא, אבא, וכמובן שיכולים להיות גם זוג הורים או אימא וסבתא וכיוצא בכך.
התפתחות הילד והקשר הסביבתי
לתינוקי המתוק שלך, עד גיל חודש אין לו שום מודעות לעולם החיצוני לו, הוא לא יודע שהוא מקבל מענה ממקור חיצוני והוא עדיין נמצא בפאזה העוברית שלו.
מגיל חודש עד גיל 5 חודשים בערך, התינוקי והאימא בלתי נפרדים וחוקרים כמו מרגרט מהאלר, ממש מכנים את התקופה הזו "השלב הסימביוטי". בשלב הזה האימא מאבדת את הזהות שלה לטובת התינוק, היא מאפשרת את ההתמזגות הזו וכל כולה לטובת תינוקה. זהו שלב שבו קיימת יחידה אחת, יחידת אם-ילד, והיא הכרחית כדי להוביל את התינוק בהמשך להפרדות פסיכולוגית תקינה.
בגיל 6-10 חודשים נוצרת התהוות אצל התינוק בהפרדות מאימא וחיפוש אחר אני "עצמאי". פה אימא חייבת לאפשר לו להתרחק ולחקור וזה הזמן גם שהיא חוזרת לדאוג לעצמה כישות נפרדת. הימים עוברים וכל יום מביא איתו התקדמות והתפתחות מעוררי פליאה ואושר, ובין היתר נוצרת בשלות מוטורית. הילד יכול לזחול ולהגיע למקומות, יש לו את הרצונות שלו, והוא יכול לבחור במה הוא רוצה להתעסק. נוצרת גם הבחנה בין מה ששלי ומה ששל אימא. בשלב הזה יש איזה שהיא בקיעה מנטלית מהמצב הסימביוטי לנפרדות, כך שאימא יכולה גם לא להיות פה. מה שכולכם מכירים כ"חרדת נטישה".
הוא רק נולד (לפני גיל 8 חודשים בערך) ואימא שהיא כל עולמו עלולה להעלם. מתחילה להירקם ההבנה שיש נפרדות אך אין לו עדיין קביעות אובייקט שהוא מצליח להבין שהיא הלכה אך גם תחזור. הוא מאוד חושש ואין בכוחות לעשות דבר מלבד לבכות ולקוות לטוב. נסו לראות את החוויה העצומה הזו מנקודת מבטו של העולל שרק נולד. הרי אם לא אימא, מי ידאג לי?
אז איך מתמודדים נכון?
1. "משחקי קוקו, "איפה אימא הינה אימא". "איפה תינוקי הנה תינוקי"
2. הכנה מראש- "אימא הולכת לתלות כביסה ועוד רגע חוזרת"
3. אם יש בכי- הכלה, חיבוק, ידיים, נשיקה, "אימא פה"
4. לרווח זמנים בצורה מתונה ביותר. אם בוכה לא ישר לרוץ, כי זה מגביר את החרדה, זה משדר שיש על מה לבכות. לתת מענה הדרגתי ולשדר אמונה שאתה מסוגל ואני פה. אבל לא להגיד מילים כמו "הוא סתם בוכה" או "לא קרה כלום", כי שוב בחוויה שלו עכשיו יש פחד וחרדה עצומה שאימא הולכת להעלם מחייו.
5. לדבר מעבר לקיר.
6. סגירת מעגל- הנה חזרתי.
אז ברגע שאתם חווים את הבכי הזה, כשאתם לא נוכחים זה התחיל, נשמו לרווחה, היו בהודיה, חייכו ותגידו "התינוקי שלי מתפתח כראוי". במידה ואתם חשים שאתם מעוניינים לעבור תהליך של ייעוץ הורים בגישה התנהגותית הוליסטית לגיל הרך, אל תהססו לפנות לגורם מקצועי בכתובת:
https://shany-parental-counseling.co.il/
